עמדו זקופים ובקשו את שמגיע לכם


"ויאמר ה' אל משה…דבר נא באזני העם, וישאלו איש מעת רעהו
ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב…
ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות"
קשה להשתחרר מתודעה של עבדות,
קשה להשתחרר מהרגלים של קורבן שלא מגיע לו כלום.
היגיעה האמיתית היא לא לצאת ממצרים.
היגיעה האמתית היא להוציא את מצרים מתוכנו.
עם של עבדים, שפוף, שבור, מותש – צריך לצאת ממצרים בחופזה,
בטרם החמיץ בצקו. ולמרות הבהילות – אלוהים מבקש מהם לקחת איתם
כלי כסף וכלי זהב מהמצרים.
למה זה חשוב כל כך? למה זה חשוב אפילו יותר מלתת לבצק לתפוח?
משום ששינוי תודעה אמיתי, שחרור מעבדות, מתקיים רק כשמעיזים לעמוד בראש זקוף מול המשעבדים שלנו ולדרוש מהם את המגיע לנו.
זו לא חוכמה לברוח ממישהו שגרם לנו סבל, ולומר:
"טוב, ממילא, לא אראה אותו יותר".
כי הבריחה מעידה על כך, שבתוך נפשנו, אותו אדם עדיין שולט בנו.
כמה מדויקת היא הנחיית העבודה של אלוהים:
רגע לפני שהעם משתחרר מהמשעבד שלו, אומרים לו:
לך אל המצרים ובקש מהם כלי זהב וכלי כסף.
לכו לאותם מקומות ואנשים שהתרגלתם לקבל מהם פירורים,
עמדו זקופים מולם, ובקשו מהם את המגיע לכם.