השמות ירדו למצרים… המהות נשארה בישראל


אז מה אתם אומרים? יש אלוהים או אין אלוהים?
אני יודע, זו שאלה גדולה.
אבל בינינו, תסכימו איתי שזו השאלה.. השאלה הכי מאתגרת.
השאלה שמעסיקה אותנו, מאז ומתמיד, דתיים וחילוניים כאחד:
האם יש מישהו שם למעלה? האם מישהו משגיח? מכוון? מעניש?
ואם יש, אז איך הוא נראה? האם יש לו דמות? זקן לבן ארוך?
מסע חיינו הוא החיפוש אחר האלוהים.
ובמסע החיפוש הזה, הרבה פעמים אנחנו נותנים לו שמות,
נאחזים בהגדרה שתעזור לשכל האנושי להגדיר משהו שאינו ניתן להגדרה.
אז לפעמים אנחנו קוראים לו: מהות או שפע או יקום, או אהבה…
וכל התעסקות עם שאלת קיומו של אלוהים, כל ניסיון להגדיר את הבלתי ניתן להגדרה…
זה בעצם מסע החיפוש שלנו אחר האלוהים.
פרשת שמות מפגישה אותנו עם משה המנהיג הגדול,
האיש שעומד להוציא את העם ממצרים ולהוביל אותו לחירות.
משה עומד מול הסנה הבוער, נפעם מגודל הגילוי,
המום מעוצמת השליחות שהוטלה עליו:
להביא בשורה מופלאה לעם ישראל הכורע תחת נטל העבדות.
אבל משה מוטרד:
ואם העם ישאל אותי את השאלה הכי חשובה שאין לי עליה תשובה:
"ויאמר משה אל האלוהים:
הנה אנוכי בא אל בני ישראל…ואמרו לי מה שמו, מה אומר אליהם?"
או במילים שלנו, משה חושש שהעם יאמר לו:
"אוקיי, הבנו, אתה רוצה להוביל אותנו לגדולה שלנו, אתה רוצה להוציא אותנו מהמיצרים הפנימיים אל החירות לחיות חיים מלאים ובעלי משמעות …נשמע מעניין,
אבל איך בדיוק אמרת שקוראים לזה שאחראי על מסע הצמיחה המדהים הזה?"
ומשה מקבל את התשובה:
"ויאמר אלוהים אל משה: אהיה אשר אהיה…
כה תאמר לבני ישראל: אהיה שלחני אליכם".
או במילים אחרות, פשוט תגיד להם:
מה זה משנה?
הרי מעולם לא תהיה הגדרה מספקת שתאפשר לתפוס את האינסוף,
"אהיה אשר אהיה"… אל תנסו לתפוס, להגדיר, לתת שמות, כי זה רק יתסכל אתכם.
תתמקדו בעיקר, קחו את מה שיש לאינסוף הזה להציע לכם.
תנו לכוח הזה להוציא אתכם מעבדות אל עבר חיים בהם אתם באמת חופשיים…
עד כדי כך חופשיים, שאתם אפילו חופשיים מחיפוש אחר הגדרות.