חלמתם פעם להתקבל להישרדות?…


אם חלמתם אי פעם להתקבל לתוכנית הישרדות,
אני עומד לגלות לכם מהם הקריטריונים שיאפשרו לכם להתקבל לתוכנית, בלי אודישן.
הכל תלוי בשאלה – האם אתם מנשה או אפרים?
מנשה ואפרים, שני בניו של יוסף, שתי דרגות של תודעה, כפי שהתעוררו אצל יוסף ברדתו למצרים.
מנשה – מהמילה נשיה, שכחה.
יוסף שהיה בגלות במצרים, במקום שעלול לגרום לו לשכוח את בית אביו, את מהותו,
קרא לבנו מנשה, כדי לבטא את תשוקתו לא לשכוח מאין הוא בא.
אפרים – מהמשפט "הפרני אלוקים בארץ עניי".
למרות שיוסף נמצא בגלות, הוא הצליח להתעלות, הוא הצליח להיות מופרה, לתת פרי,
דווקא בתוך הגלות, הוא יגע ועבד להאיר את חושך הגלות.
מנשה מייצג את הנפש הנמצאת בגלות וזוכרת שיש גאולה.
אפרים מייצג את הנפש הנמצאת בגלות ומביאה את הגאולה לתוך הגלות.
אפרים לא רק זוכר את שורשיו, הוא גם מצמיח ענפים.
במילים שלנו היום, היינו קוראים לזה….
תודעה של הישרדות מול תודעה של חיים.
הישרדות…שום דבר לא ישבור אותנו, איפה שלא תזרקו אותנו, נסתדר…אח איזו גאווה…
ברצינות? זו גאווה? האם הישרדות זו באמת המדרגה הכי גבוהה שאפשר לשאוף אליה?
האם יכול להיות שיש משהו נעלה יותר? אולי…חיים?
האם כל מה שאנחנו מסוגלים זה לא לטבוע? ומה עם לשחות ממש? להוביל מציאות?
מה בעצם יגדיר את היום שלנו כיום שבו הסתפקנו בלשרוד, או כיום בו זכינו לחיות?
אולי אנחנו צריכים לשאול את עצמנו בסוף כל יום:
האם היום חייתי כמנשה או חייתי כאפרים?
האם הסתפקתי בלא להרע לאף אחד או שהשתדלתי גם לעשות טוב, לי או למישהו?
האם לא קיטרתי היום או שגם התעליתי לדרגה של הודיה?
האם לא צעקתי על הילד או הקפדתי גם לשבח אותו?
האם הסתפקתי בלא לרצוח, או שהצלתי נפש אחת?
האם לא בכיתי היום או שגם צחקתי?
האם הצלחתי להתעלם מהחושך או שהשכלתי להפוך אותו לאור?
האם נמנעתי מלהרוס או שגם בניתי משהו?
האם היום נשארתי בחיים או בחרתי בחיים?
תשאלו את עצמכם. תקשיבו לתשובות שלכם ותדעו אם יש לכם סיכוי להתקבל להישרדות,
…האם אתם בכלל רוצים להתקבל להישרדות, או שאתם בוחרים בחיים?